מימון נ' מע"מ באר שבע ואח'

החלטה

לפניי בקשת המדינה לביטול פסק הדין שניתן לטובת המבקשת במעמד צד אחד.

נוכח הוראת תקנה 485 לתקנות סדר הדין האזרחי סבורני כי אין מנוס מקבלת הבקשה, אף בלא לבחון את סיכויי ההצלחה של הגנת המדינה, באשר התובענה לא הומצאה למשרד פרקליט המחוז הרלבנטי אלא ישירות למשרדי המשיבים 1 ו – 2, בעוד פסק הדין ניתן בטרם חלף המועד להגשת תשובת המדינה (וראו גם החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 8.8.12 בתיק פר"ק 8590-08 אליה הפנתה המדינה, וכן סעיף 20(א) לחוק יסוד: השפיטה).

עם זאת, ראוי לציין כי התנהלות המדינה מעוררת אי נוחות, באשר היא הגישה את הבקשה לביטול פסק הדין רק בחלוף קרוב ל - 30 יום מהמועד בו הומצא לה, על פי גרסתה-שלה, כתב הטענות של המבקשת בהמרצת הפתיחה, וזאת מבלי שפנתה קודם לכן לבאת כוח המבקשת.

זאת ועוד, המדינה עצמה ציינה בבקשה לביטול פסק הדין, כי במועד הגשת הבקשה על ידה לביטול פסק הדין - כאמור, בחלוף כמעט 30 יום מהמועד בו התקבלה אצלה התובענה - התקבלה אצלה "תגובה ראשונית" בלבד לגוף הטענות המועלות בהמרצת הפתיחה מאת רשות המסים. התנהלות זו של המדינה יצרה דה-פקטו עיכוב ממשי בבירור התובענה.

בהקשר זה אדגיש, כי קציבת מועד של 45 יום להגשת התשובה אין פירושה שיש להמתין עד סמוך לחלוף המועד האמור על מנת להיערך להגשתה של תשובה זו; זאת, בייחוד בנסיבות בהן כתב הטענות עליו יש להשיב מצוי זה מכבר בידי הרשות הנוגעת בדבר.

התנהלות זו, של המתנה לרגע האחרון, והתמהמהות בבירור הטענות לגופן על מנת להיערך להגשת התשובה, חותרת תחת התכלית בדבר בירור יעיל של התובענה, ואף חותרת תחת תכליתה של הנחיה מס' 6.1001 של היועץ המשפטי לממשלה - שבאה לעולם על מנת להגשים תכלית זו - בדבר העברת כתבי בי דין המומצאים לאחת מיחידות משרדי הממשלה (ולא ישירות לפרקליטות) לפרקליטות המחוז תוך יום אחד, במידת האפשר בצירוף הערות ראשוניות.

לחובת ההגינות המוטלת על המדינה "בכל דרכיה" השוו לדבריה של כבוד השופטת (כתוארה אז) מ' נאור, שנאמרו בהקשר אחר, בפיסקה 6 לדנ"א 3993/07 פקיד שומה ירושלים 3 נ' איקאפוד בע"מ (ניתן ביום 14.7.2011).

לאור כל האמור לעיל אני מורה על ביטול פסק הדין ללא צו להוצאות.

המדינה תגיש כתב תשובה תוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ד, 28 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.